פאריפי קומאיי פרק 5 | אאוי אשי פרק 4

רקי מאי 2, 2022 1 min read

טובבבבבב חברים! אני מת מעייפות ומעלה לכם שני פרקים! אז תבורכו בבוקר קדוש ממני! (אריאל)
חידה: מי כתב את הסיפור הבא: (התשובה בדיסקורד שלנו!)

הסיפור: אז הסיפור שלנו מתחיל כשהייתי בכיתה ו'. בכיתה ו' לקראת סוף השנה הייתה לנו מכינה לכיתת מופת רק למצתיינים שרצו. עכשיו, אני עברתי ראיון והלכתי למכינה. במכינה עשינו כיף, למדנו והכרתי חברים. בהפסקות במכינה לא היה מה לעשות ככה שאחרי כמה ימים שתי ילדים שהיו בכיתה שלי ובניהם חבר שלי, התחילו לשיר לי: בדד! בלי חברים בלי תרווה בלי חלומות בלי ובלי ובלי. בקיצור אנ** לי את המוח. ורדפו אחרי ואני ברחתי. סוג של תופסת רק בלי לתפוס. עד היום הגורלי. המכינה הייתה אחרי שעות הבית ספר שלנו ושל החטיבה ככה שהמנקות תמיד התחילו לנקות עוד לפני שהתחילה המכינה. אז יום אחד אני בורח מהם והם רודפים אחריי כמו תמיד ואני רצתי באותם המקומות תמיד. וכשהגעתי למדרגות הזזתי חבר שייתן לי לעבור ורצתי מלמעלה למטה. איפשהו באמצע המדרגות אולי טיפה לפני כנראה שדפקתי חליקה ובום. אני מתעורר. אני קם והכל מטושטש לי וכואב לי הראש רצח ואני לא מבין מה קורה. לא היה לי כוח לשאול שאלות אז עליתי לכיתה עם המנהלת שפתאום הייתה שם ותמכה בי כי בקושי הלכתי. ואז אני נכנס לאמצע שיעור מתמטיקה במכינה ואני שואל חבר: "מה קרה לי?" והוא עונה לי: "נפלת במדרגות ואיבדת הכרה" ואני כזה: "מה? אין מצב. מה אתה משקר? מה קרה לי?" והוא אומר לי: "אני לא משקר אני אומר את האמת." בגלל שכל כך כאב לי הראש החלטתי להאמין לו (לא היה לי כוח לדבר ובטח שלא להתווכח עם מישהו באותו זמן). לקחתי את התיק והמנהלת התקשרה לאמא שלי. אמא שלי לחוצה באה לאסוף אותי. אחרי שהגענו הביתה הכאב ראש לא הפסיק אז נסענו למרפאה. וכמובן בכלל שאני גר ביישוב היינו צריכים לנסוע לעיר. בכנות לא יודע איך שרדתי את הנסיעה הזאת. אחרי שחיכינו הרופא שאל אם אני רוצה הפנייה לבית חולים. כאב לי הראש אז לא רציתי. יום אחרי היה לי טיול שנתי. הסוף. דרך אגב עד היום לא נבדקתי ויש מצב שזה גרם לנזק מוחי כלשהו חלילה וחס…

ונעבור ישר לפרקים!

קישורים:

פאריפי קומאיי:
דרייב: פרק 5
מגה: פרק 5

אאוי אשי:
דרייב: פרק 4
מגה: פרק 4